יומולדת שנה לחברת ONE PLUS היא סיבה מספיק טובה, למרות שאני חושב שאחת הסיבות להקמה של הבלוג הזה היא כדי לכתוב את הפוסט הזה על הטלפון המדהים הזה.

קצת היסטוריה: בסוף שנת 2007 אחותי הגדולה החליטה לחזור לישראל אחרי שנים בארה”ב. שהיא שאלה אותי מה להביא משם שאין בישראל אמרתי לה שאשלח אליה הביתה איזה טלפון שכנראה לא יגיע בקרוב לישראל. הטלפון היה Iphone מהדור הראשון, עם אינטרנט אלחוטי בלבד והמון הייפ סביבו, למרות שטרם נמכר בישראל. כרווק תל אביבי הייתי לוקח את האייפון שלי לבילויים שכללו קפה בארומה בבית וואלה!, שם הייתה גישה לאינטרנט חינם ויכולתי להרגיש מגניב שאני מחוץ לבית וגולש באינטרנט בזמן שכולם משחקים סנייק בנוקיה סליידר הצבעוני שלהם.

לשמחתי, זו הייתה החוויה האחרונה שלי עם סלולרי מבית אפל. מכרתי את המכשיר אחרי שנתיים במחיר שאפילו השתלם לי למכור אותו ועברתי לנוקיה N97 אימתני שקיבלתי מהעבודה. אז נכון, ברור שהאייפון לא ראה את הנוקיה ממטר, אבל בעיות התקשורת שלו עם העולם הגדול והחוסר באינטרנט סלולרי זמין הכריעו אותו לטובת הקידמה. מנוקיה גדול עברתי לי לסמסונג גלקסי 2 שפתח לי את עולם האנדרויד שאותו עוד לא עזבתי. הרעיון של פלטפורמה שלא מגבילה אותך אילו אפליקציות להתקין ולא מכריחה אותך עם איזו אפליקציה להסתנכרן היה כל מה שהייתי צריך.

מהגלקסי 2 הדרך למטה הייתה קצרה מאוד. אחרי שנה כבר קניתי גלקסי 3 ומכרתי אותו שקיבלתי גלקסי 4 מהעבודה. אז למה כל ההיסטוגרפיה הסלולרית הזו טובה לפוסט שמדבר על טלפון אחר בכלל? כדי להבין את הצרכים שנולדו מסוגים רבים של טלפונים ומערכות הפעלה עד ההגעה לנחלה.

שעזבתי את מקום העבודה האחרון הייתי צריך להחזיר את הגלקסי 4 המקרטע שלי, שאחרי חצי שנה וכמה אפליקציות שאני אוהב כבר התחיל לגמגם. חיפשתי פתרונות לטלפונים סלולריים שלא ישאירו אותי עם חור בכיס והחלטתי ללכת על טלפון סיני. נברתי בפורומים של מקצוענים בתחום, ביקשתי המלצות וקראתי חוות דעת מהודו ועד כוש עד שנפלה ההחלטה על ה-ONE PLUS. גבות רבות הורמו בקשר לבחירה בעיקר מכל מיני קונפורמיסטים מכורי אפל שאם תסיט אותם קצת ימינה או שמאלה לא ידעו איך לחזור למקום, אני הייתי מודאג רק איך להביא את הטלפון לישראל. מדובר על משימה לא קלה שכן על מנת לרכוש מכשיר, צריך לקבל הזמנה ממי שכבר קנה וחיכה כמה שבועות טובים עד שקיבל הזמנה לתיבת המייל שלו שאותה יוכל לחלוק עם חברים. בהיעדר חברים עם מכשיר כזה (או חברים בכלל) נאלצתי לפלס דרכי בין אלפי מתחננים בפורומים של טלפונים סיניים שבקשתם היחידה היא הזמנה למכשיר הנכסף. לקח לי שבוע עד שמשתמש נדיב שלח לי הזמנה ויום למחרת כבר ביצעתי את ההזמנה לכתובת בניו יורק (ההזמנה תקפה ל-24 שעות וחוזרת לשולח אם לא תמומש). חייב לציין לטובה את שירות הלקוחות המצוין שיש לחברה שפתרו לי בעיות לוגיסטיות הקשורות במשלוח במקצועיות רבה ומהר מאוד, והכל במייל.

קצת על החברה והמכשיר ברשותכם. לפי שמועה לא מבוססת, את החברה הקימו יוצאי חברות סלולר מהגדולות בעולם שבחרו להקים פרוייקט משלהם ולהציע לעולם סמארטפון דגל במחיר לכל כיס וכך להראות לשחקנים הגדולים בשוק מאיפה משתין הדג. הצליח להם, בחיי (מכרו מעל חצי מליון יחידות בשיטת שיווק מוזרה). הטלפון מגיע באריזה מינימליסטית עם מכשיר ומטען בלבד, ללא אוזניות וללא חוברות וספרי הוראות, כנראה שמי שמזמין את הטלפון יודע מה הוא עושה ולא צריך הסברים מה עושה כל כפתור (מה גם שאין כמעט כפתורים).

התחושה של הטלפון ביד היא של מוצר חזק ואיכותי, המחיר הנמוך (349$ לגרסה היקרה) לא נובע מהתפשרות בבנייה או במפרט, שהוא מפלצתי לכל הדעות, ויחסית למכשיר שיצא כבר באפריל השנה, הוא עדיין יותר חזק מטלפונים שיוצאים היום לשוק מהיצרניות הגדולות. המסך שלו ענק יחסית לגלקסי שהיו לי קודם (5.5″) ברזולוציה 1080P והוא חד ומלא צבעים, גם בחושך וגם באור יום ישיר. תודות למעבד Snapdragon 801 מרובע ליבות הטלפון עובד כל כך מהר שאתה צריך לחשוב מה רצית לעשות, בניגוד לגלקסי 4 שאחרי כמה אפליקציות שירדו אליו הייתי צריך לחכות כמה שניות עד שתעלה אפליקציה מסכנה (אין דבר שמתסכל אותי יותר מזה).

השידרוג הכי משמעותי מבחינתי היה הסוללה. את הגלקסי הייתי צריך לטעון כל יום בצהריים כדי להגיע הביתה עם אחוזים בודדים בסוללה ואז להתחבר שוב. ה- ONE PLUS מדהים מהבחינה הזו, אני מסיים יום עבודה מסיבי של שימוש עם סרטונים ואפליקציות מכל הסוגים והמינים עם לפחות 40% סוללה. לפעמים אני שוכח להטעין אותו בלילה ומתחיל יום עם 50% סוללה בלי פחד בכלל.

המצלמה של המכשיר נחשבת לאחת הטובות בתחום ומגיעה עם חיישן של SONY, מפתח צמצם 2.0 ו-13 מגה פיקסל של איכות. אפשר לשלוט על המצלמה באופן ידני כמעט מוחלט, מעבר לסצינות מוכנות מראש וצילומי פנורמה סטנדרטיים, המכשיר מאפשר מדידה ידנית של אור והשיא- אפשר לצלם קבצי RAW מקצועיים שניתנים לעיבוד בתוכנות עריכת תמונות מתקדמות במחשב.

למרות הגודל, המשקל של המכשיר נשאר נמוך יחסית ועומד על 162 גרם, כך שהוא לא מרגיש קל וזול מידי אבל בהחלט לא כבד. לבעלי ידיים קטנות, כמוני, יהיה אולי קצת מוזר להסתדר בהתחלה בשימוש ביד אחת במכשיר כל כך גדול, אבל בהתחשב בעובדה שהמכשיר נכנס בקלות לקטגוריית פאבלט (Phone+ Tablet) קחו בחשבון שמראש הוא מיועד לשימוש בשתי ידיים. הגושפנקא להצלחה של מכשירים גדולים הגיעה שאפל הצטרפה באיחור גדול מאוד עם מכשיר משלה (Iphone 6 Plus) לקטגוריה שבה סמסונג שלטה ביד רמה עם סדרת NOTE

הברכה לרגל המכשיר החדש מבית אפל

אפשר לראות את השימוש בסלוגנים בתמונות ופרסומים של המכשיר וההסבר לכך די פשוט:

Flagship Killer- מתייחס לענקיות הסלולר מבית סמסונג ואפל והעובדה שהמכשיר בא לחסל אותן בעצם עם מכשיר טוב יותר במחיר זול יותר.

Never Settle- המנטרה של המפתחים שניתן למצוא על מרצ’נדייז שנמכר בחנויות, הפירוש הוא לעולם לא להתפשר ותמיד לחפש איך ולאן להתקדם.

נכון להיום יש כמה דרכים שונות לרכוש את המכשיר- הראשונה היא להשיג הזמנה ואז לשלוח את הטלפון לכתובת בחו”ל ולחכות שמישהו יביא לכם לארץ.

אפשר לגם להשתמש בשירות משלוחים כמו BYU2USA או SHIPITO ששולח לישראל אחרי שהטלפון מגיע לכתובת בארה”ב. קחו בחשבון שאז תשלמו מכס ואת כל המיסים הנלווים.

השניה היא הזמנה דרך אתרים סיניים. חשוב לשים לב שהשוני היחיד הקיים בין הגרסה הסינית לאמריקאית היא מערכת ההפעלה. בגרסה האמריקאית תקבלו מערכת הפעלה נהדרת מבית CYANOGENMOD ואילו בגרסה הסינית תקבלו גרסה טובה פחות וסביר להניח שמהר מאוד תרצו להחליף לגרסת ההפעלה האמריקאית. זה כאמור, לא בעיה במערכת אנדרויד. מי שכבר קנה ורוצה לקרוא קצת על אביזרים מומלצים, שיבקר בפורום iAndroid העוסק בנושא. אם תשוטטו שם מספיק זמן בסוף גם תקבלו הזמנה.

טיפ אחרון: בשבועות האחרונים היו המון מבצעים לרגל חגי Black Friday ו-Cyber Monday ואז ניתנה אפשרות להזמין את המכשיר ללא הזמנה כלל (או שחולקו הזמנות מראש למי שנרשם), מציע למי שמתכנן לרכוש אותו בקרוב לחכות כמה ימים לכריסמס ולעקוב אחר עמוד הפייסבוק או הטוויטר של ONE PLUS כדי לראות אם זה יחזור, יחסוך לכם הרבה כאב ראש. אפשר גם להצטרף לקבוצת ONE PLUS ישראל בפייסבוק

שורה תחתונה: ללא ספק הטלפון הטוב ביותר שהיה לי ולא סביר שאחליף אותו בקרוב, אלא אם ה- ONE PLUS TWO (ששמועות כבר החלו לדלוף בנושא) יהיה משהו ממש שווה שלא אוכל להתאפק.